מקור משנה בכורות ז׳:ז׳
7 אֵלּוּ כְּשֵׁרִין בָּאָדָם, וּפְסוּלִין בַּבְּהֵמָה, אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ, וּטְרֵפָה, וְיוֹצֵא דֹפֶן, וְשֶׁנֶּעֶבְדָה בָהֶן עֲבֵרָה, וְשֶׁהֵמִית אֶת הָאָדָם. הַנּוֹשֵׂא נָשִׁים בַּעֲבֵרָה, פָּסוּל, עַד שֶׁיַּדִּיר הֲנָיָה. הַמִּטַּמֵּא לַמֵּתִים, פָּסוּל, עַד שֶׁיְּקַבֵּל עָלָיו שֶׁלֹּא יְהֵא מִטַּמֵּא לַמֵּתִים:
פירוש עיקר תוספות יום טוב על משנה בכורות ז׳:ז׳
7 לב אוֹתוֹ כוּ'. כְּגוֹן אַהֲרֹן וּבָנָיו. וְדִכְוָתֵיהּ תַּיִשׁ וּבְנוֹ אָסוּר. וּמַתְנִיתִין חֲנַנְיָא הִיא דְאָמַר חֻלִּין דַּף עה נוֹהֵג אַף בִּזְכָרִים. גְּמָרָא:
8 לג וְשֶׁנֶּעֶבְדָה כוּ'. לֹא גָרְסִינַן. וְאֶפְשָׁר מִשּׁוּם הָא דִבְרָכוֹת דַּף לב, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן כָּל כֹּהֵן שֶׁהָרַג אֶת הַנֶּפֶשׁ לֹא יִשָּׂא אֶת כַּפָּיו, שֶׁנֶּאֱמַר יְשַׁעְיָה א יְדֵיכֶם דָּמִים מָלֵאוּ. וְכָל שֶׁכֵּן לָעֲבוֹדָה, וְהוּא הַדִּין לִמְגַלֶּה עֲרָיוֹת. אֶלָּא דְקָשֶׁה לִי דְּאִם כֵּן לִתְנֵי דִּפְסוּלִים בָּאָדָם. וְגַם לֹא רָאִיתִי לְהָרַמְבַּ"ם שֶׁפְּסָלָן בָּאָדָם:
9 לד מִשּׁוּם דְּמִסְּתָמָא נִיחָא לְהוּ לְהָרַבִּים. תּוֹסָפוֹת: